פרויקטים

פינוי בוצה שומנית ממאגרי ליפודן - ראשון לציון, ישראל שיטה: Geotube® חברת ליפודן עוסקת במחזור שמנים המגיעים ממסעדות ומוסכים. במהלך השנים הצטברה כמות גדולה של בוצת שמנים מינראליים בבריכות האגירה. מטרת הפרויקט: לפנות את הבריכות תוך ניצול ומחזור שאריות השמן בבוצה וייבוש הבוצה על מנת להקטין עלויות פינוי. הבוצה ששקעה עם הזמן, הפכה לבלתי שאיבה, אחסנת הבוצה באזור בריכות הבטון יצרה בעיות תפעול ופינוי אשר כללו זיהום סביבתי והפרעה לפעולות הייצור. באמצעות שיטת הגיאוטיוב ניתן להפריד את המוצקים ממי התסנין ב-99% לפחות דבר המביא ליכולת סחיטת מוצקים גבוהה מאוד. מידע נוסף (מצורף קובץ PDF) סחיטת בוצת בתי הזיקוק חיפה בבית הזיקוק חיפה הצטברה בוצה בשלוש בריכות בטון, בנפח כולל של 10,000 מ"ק. הבוצה הכילה שלוש מרכיבים:  שמן  מים  מוצקים מטרת הפרויקט- פינוי הבריכות במהירות המרבית. הבוצה נשאבה אל תוך 11 גיאוטיובים במידות: 6 X 35 מטר אורך ובהיקף של 18.3 מטר = כ-380 מ"ק בוצה כ"א 5 X 30 מטר אורך ובהיקף של 18.3 מטר = כ-330 מ"ק בוצה כ"א מי התסנין הכילו שמן ומים אשר נשאבו אל מפריד השמן/מים הקיים בשטח בז"ן כך שניתן היה למחזר שמן מהבוצה. גם היום לאחר שנה עדיין ניתן לראות ניקוז של שמן מהגיאוטיובים. שאיבה וסחיטת משקעים- מט"ש יד חנה נחל שכם זורם מאזור בשליטת הרשות הפלשתינית ומכיל כמויות גדולות של שפכים וחומר מינראלי שמקורות בתעשיות האבן. מי הנחל מנותבים למט"ש יד חנה לצורך טיפול במים המזוהמים והשבת המים לנחל. הניתוב נעשה אל תוך בריכת קליטה אשר בה מצטברים ושוקעים המוצקים המינראליים. מטרת הפרויקט לפנות את המוצקים המצטברים בבריכות השיקוע. אדמיר איכות הסביבה מספקת שירותי שאיבה של המוצקים מהברכה וסחיטתם באמצעות גיאוטיובים באופן תקופתי. בשטח המט"ש הותקנה מאצרה המכילה גיאוטיובים באורך 25 מטר ובהיקף 18.3 מטר. אל הגיאוטיובים נשאבים המוצקים תוך כדי תהליך הפתתה. מי התסנין הנקיים ממוצקים מושבים אל הבריכה באופן גרביטציוני. ריכוז המוצקים בתום הייבוש כ-50%. העמקת מרכז חתירה דניאל, הירקון מעגן חתירה דניאל הנמצא בשפך נחל הירקון, מתמלא עם הזמן בסחף של סנדימנטים השוקעים בתוך המעגן ומפריעים לעבירות הסירות במעגן. לשם כך יש להעמיק אחת לכמה שנים את המעגן. ייעודו של המרכז הוא פעילות ספורטיבית לנוער ולכן היה צורך למצוא פתרון אשר לא יפריע לפעילות השוטפת וכן ישמור אותו נקי וללא זיהום מיותר העלול להזיק לחותרים. הפתרון שנבחר היה הקמת מאצרה זמנית לצידי המבנה ושאיבת הסדימנטים על ידי אסדת שאיבה (דרדג'ר) אל תוך גיאוטיובים שהונחו בתוך המאצרה. מי התסנין נוקזו חזרה למעגן גרביטציונית. ריכוז המוצקים במי התסנין ירד מ-100,000 מג"ל ל-50 מג"ל . ריכוז ה-COD ירד מ-15,160 מג"ל ל-155 מג"ל. אחוז המוצקים בבוצה היבשה עלה מעל ל-60%. פינוי בוצה שומנית- מט"ש עכו עקב תקלה שהתרחשה באחד ממפעלי המזון שבקרבת מט"ש עכו, הוזרמו שפכים שומניים אשר נצברו וסתמו את הריאקטור האנאירובי במט"ש. השומן התקשה בתוך הריאקטור והחומר השומני השבית את פעילותו. פתרון שאיבה ייחודי לאדמיר איכות הסביבה כולל שימוש בגיאוטיובים לסחיטה של הבוצה, בוצע בפרק זמן קצר עד להשגת ניקוי ופינוי הריאקטור. כיום הריאקטור נקי מהבוצה השומנית. פיילוט לסחיטת בוצת מט"ש נתניה מטרת הניסוי הייתה להוכיח ייתכנות לשאיבה וסחיטת הבוצה ממאגרי הבוצה באמצעות גיאוטיובים. הייתכנות נבחנה לפי אחוז המוצקים בשק ואיכות מי התסנין. בוצע פיילוט בשטח המט"ש ובדיקות הוכיחו כי מי התסנין יוצאים באיכויות גבוהות ואילו אחוז המוצקים עלה תוך חודשיים ל-18% . לאחר חצי שנה של תהליכים ביולוגיים בתוך הגיאוטיוב, התפרקו המוצקים. גובה הגיאוטיוב עם סיום השאיבה היה מעל 2 מטר ולאחר כחצי שנה ירד ל-40 ס"מ בממוצע. הגיאוטיוב ששהה בשטח מעל חצי שנה היה נטול ריח לחלוטין. פתרון חירום לסחיטת בוצה במט"ש אשדוד במט"ש אשדוד פועלת צנטריפוגה אחת. התלות בצנטריפוגה אחת אילצה את המט"ש למצוא פתרון חירום למקרה בו יהיה הצורך להפסיק את הסחיטה עקב תקלה או תחזוקה שוטפת. לצורך כך הותקן גיאוטיוב אחד בשטח המט"ש המוכן על ידי פתיחת מגופים בלבד לכניסה לעבודה מיידית לצורך סחיטה. הגיאוטיוב הופעל עם הצטברות מוגברת של בוצה במט"ש וסיפק מענה לתקופה של כשבועיים. פיילוט לשימוש בגיאוטיוב מסוג- M.D.S. לסחיטת בוצה כספיתית במפעל מכתשים מפעל מכתשים מפעיל מערכת קיימת לסחיטת השפכים התהליך גורם להצטברות צלולוזה בבוצה היבשה. שימוש בגיאוטיוב מסוג MDS (Mobile Dewatering System)- גיאוטיוב המותאם לרמסע הוכח כפתרון יעיל וחסכוני. ריכוז המוצקים בבוצה לאחר הסחיטה 50%. מי התסנין שקופים ונקיים ממוצקים מרחפים. פתרון זה מאפשר חיסכון באנרגיה וכוח אדם. ירידה בנפח הצלולוזה מהווה חסכון גבוה בעלות הפינוי והטמנת הבוצה במטמנה לחומרים מסוכנים. יתרון נוסף לשימוש בגיאוטיוב המונח בתוך הרמסע הוא הגדלת הבטיחות בעבודה מאחר ואין תרחיף של המוצקים היבשים ובכך אינם חשופים ישירות לבוצה הכספיתית הרעילה. ניקוי מיכל אנאירובי בפריגת למפעל פריגת השוכן בגבעת חיים מתקן טיפול שפכים הקולט משקעים שונים מהמפעל, משקעים אלו הצטברו במיכל וגרמו לירידה בנפח התפעולי שלו. תהליך העבודה: ניקוי המעכל  האנאירובי על ידי שאיבת הבוצה באמצעות משאבות ייעודיות מהפתח העליון של המיכל  אל הגיאוטיוב, הבוצה הכילה כ – 600 טון של חול ומשקעים אחרים מהמפעל בנפח כולל של כ – 300 קו"ב. ניקוי מיכל אנאירובי במט"ש המפעל 'פרי גליל' למפעל פרי גליל הנמצא בחצור הגלילית כושר ייצור של למעלה מ-70 אלף טון מוצרי ירקות ופירות בשנה, שפכי המפעל מטופלים בתהליך עיכול אנאירובי במט"ש הנמצא בשטח המפעל, במשך שבע שנים הוזרמו למיכל גם משקעי חול ואדמה, שהם חלק מהזרם המפונה למתקן. משקעים אלה הצטברו במיכל והקטינו משמעותית את הנפח התפעולי שלו. מטרת הפרויקט -  ניקוי המיכל בפרק זמן קצר ככל הניתן, כדי לא לפגוע בפעילות השוטפת של המט"ש והמפעל. תהליך ביצוע העבודה - שאיבה של המשקעים תוך הורדה של משאבה ייעודית ע"י מנוף לתוך המיכל אל יחידת Geotube® לאחר שעברו הפתתה. במהלך חמישה ימים בלבד נשאבו כ-400 מ"ק בוצה ומשקעים עד לריקון סופי של המיכל. ניקוי בריכת אוורור במאגר אוג – ים המלח המאגר הממוקם בסמוך לים המלח קולט את הביוב המגיע מהשכונות הצפון-מזרחיות של ירושלים, ממעלה  אדומים ועוד מספר ישובים ממזרח. המאגר קולט כ-20,000 מ''ק שפכים ביממה ומותקנות בו מערכות אוורור לשיפור מי הקולחין. לאחר הטיפול מוזרמים השפכים להשקיית תמרים באזור ים המלח ובקעת הירדן. במהלך השנים הצטברו בוצה ומוצקים רבים בקרקעית אגן האוורור דבר שהרע את איכות המים ביציאה מהמאגר. מטרת הפרויקט – ניקוי הבוצה והמוצקים שהצטברו באגן האוורור. תהליך ביצוע העבודה -  שאיבת המוצקים מהמאגר באמצעות דרג'ר ושאיבתם אל יחידות Geotube® ללא הפרעה לתפקוד השוטף של המאגר וללא צורך בריקונו תוך התמודדות עם גובה בוצה משתנה וכמות רבה של סמרטוטים. לצורך הפרויקט הוקצו שלוש יחידות Geotube® באורך כולל של 90 מ'. אחוז המוצקים בתום הפרויקט הגיע ל-30%.